כשסוף השבוע מוחק את מה שבניתם בשבוע

נניח שבימי חול אתם אוכלים בערך 400 קלוריות פחות ממה שהגוף צורך. בחמישה ימים זה מצטבר לכ־2,000 קלוריות. אם בשישי ובשבת אוכלים בכל יום כ־1,000 קלוריות מעל הצורך, הפער של כל השבוע כמעט נעלם. בשביל זה לא צריך ארוחות ענק, מספיקים ארוחת בוקר מאוחרת בבית קפה, ארוחת שישי עשירה ונשנושים בין לבין.

במקום לוותר על הכל או להרשות הכל, בוחרים מראש את הארוחה שהכי חשובה לכם בסוף השבוע. אם זו ארוחת שישי עם המשפחה, אוכלים אותה בהנאה ושומרים על שאר הארוחות פשוטות. כך יש שיא אחד מתוכנן, במקום יומיים של עוד ביס ועוד קצת.

בסוף השבוע קמים מאוחר, ארוחת הבוקר נדחית והצהריים מתערבבים עם נשנושים. ארוחה שפותחת את היום, עם חלבון כמו ביצים או יוגורט, מחזיקה עד הצהריים ומונעת הגעה לארוחה הגדולה ברעב גדול. השעות לא חייבות להיות כמו ביום חול. העיקר שהארוחות יישארו ארוחות.

בימי חול הצעדים מגיעים מעצמם, מהדרך לעבודה ומהסידורים. בסוף השבוע הם יכולים לרדת משמעותית בלי ששמים לב. הליכה משפחתית בשבת בבוקר, טיול בפארק או רכיבה עם הילדים מחזירים חלק מהתנועה. הם גם נותנים לסוף השבוע תוכן שלא סובב סביב השולחן.