מלח ונתרן: איפה הם מסתתרים

ארגון הבריאות העולמי ממליץ למבוגרים על פחות מ־5 גרם מלח ביום, שהם בערך 2,000 מ״ג נתרן. זו בערך כפית אחת, והיא כוללת את כל המלח שבמזון, לא רק את מה שמוסיפים בבישול. רוב המבוגרים אוכלים יותר מזה. בתוויות מופיע נתרן, וכדי לתרגם אותו למלח מכפילים בערך פי 2.5.

רוב הנתרן מגיע ממזון מעובד ומוכן: לחם, גבינות מלוחות, נקניקים, מלפפונים חמוצים, אבקות מרק, רטבים וחטיפים. ללחם אין טעם מלוח במיוחד, אבל כמה פרוסות ביום מצטברות. גם אוכל ממסעדות ומשלוחים מתובל בדרך כלל בנדיבות. מוצרים ארוזים עם הרבה נתרן מסומנים בישראל בסמל אדום, וזה עוזר לזהות אותם מהר.

טועמים לפני שמוסיפים מלח, ומחליפים חלק ממנו בלימון, שום, עשבי תיבול ותבלינים. קטניות מקופסה כדאי לשטוף, וזה מוריד חלק מהנתרן. בין שני מוצרים דומים, כמו לחמים או גבינות, ההבדל בנתרן יכול להיות גדול. החך מתרגל לפחות מלח תוך כמה שבועות, ואז אוכל מלוח מדי מורגש מיד.

ארוחה מלוחה במיוחד יכולה להעלות את המספר על המשקל למחרת, בגלל נוזלים שהגוף שומר ולא בגלל שומן. זה עובר בדרך כלל תוך יום או יומיים. מי שיש לו לחץ דם גבוה, מחלת כליות או מחלת לב, כדאי שיתאם את כמות המלח עם רופא.